לא מדובר בגימיק: רקנאטי, מראווי וביתוני
יוסי בוזנח חושב שיכולתם של הזנים מראווי וביתוני להתאים באופן מושלם לאזור הגידול שלהם, בשילוב עם הבידול הסגנוני שלהם, הוא המפתח המרכזי לחשיבותם.
כיף לטעום יין עם החבר'ה מרקנאטי. הם חפים מפוזה, מקצועיים וממוקדים, ולא מדברים בסיסמאות שיווקיות מתישות. בעיניי, הדבר הזה בהחלט משתקף גם ביינות שלהם אותם טעמנו. הסיבה הרשמית למפגש היתה השקת בציר חדש לשני יינות היקב המיוצרים מזנים ארץ-ישראליים קדומים, מראווי וביתוני מבציר 2017. יינות מדויקים, מאופקים, בעלי מורכבות רבה וחינניים. קל להרים גבה ולשאול כמה פעמים אפשר להתכנס עבור שני יינות בלבד, נישתיים ויקרים יחסית, שמיוצרים בנפח קטן כל-כך עקב גודלו, או אם תרצו – קוטנו, של הכרם ממנו נבצרים ענבי היינות האלה.
זהו כרם-בעל קטן, ללא השקיה, המעוצב ומגודל במבנה סוכה חברוני, אך הסיפור הגדול נמצא עמוק הרבה יותר והוא משלב בתוכו שני גורמים משמעותיים: האחד הוא האמונה המלאה ומובילות הענף בכל מה שקשור בבידול זני ייחודי – אף יקב גדול אחר לא לקח את הזנים המקומיים לחזית המיקוד השיווקי שלו והשקיע כל-כך הרבה בלימוד התנהגות הזנים הללו בייצור יין. הסיבה השנייה היא ההבנה כי רקנאטי לא משתעשעים עם הזנים האלה לצורך חידוד המסר הים-תיכוני הישראלי, אלא השקיעו בנטיעה של הזנים בשטחי כרמים נוספים ונרחבים, ובעתיד הלא רחוק נראה יינות צעירים, נגישים וזולים הרבה יותר, בסדרות היין הזולות יותר והמסחריות של היקב. זו לדעתי תהיה נקודת מפנה היסטורית בחשיפת הזנים הארץ-ישראליים לקהל היין בארץ ובעולם.
עבורי היתה הטעימה הזו מדד ברור לעקומת הלמידה שעוברים יינני היקב הזה והכורמים בגידול שני הזנים, מראווי וביתוני, לצורך ייצור יין. הזנים הללו קיימים כאן אלפי שנים, ומבחינתי הימצאותם פה בצורה חצי פראית זמן כה רב מהווה בסיס טוב יותר להתאמתם לאזור הגידול שלנו, מאשר זנים מפורסמים המגיעים מאזורי יין בעלי מאפיינים שונים לחלוטין מאלה הקיימים בארץ.
לא, אני לא מצפה או חושב שמראווי אמור להיות הזן הלבן הנמכר ביותר בארץ במקום שרדונה, ובטח לא שהביתוני הצנוע, יחליף את הקברנה סוביניון או המרלו, אך יכולתם של שני הזנים האלה להתאים בצורה מושלמת לאזור הגידול שלהם, והבידול הסגנוני שהם מייצרים בעצם קיומם, הוא המפתח המרכזי לחשיבותם. פינוטאז', למשל, מהווה רק אחוז קטן בלבד מייצור היין בדרום-אפריקה, אך אם תשאלו כל מומחה יין מה מייחד את תעשיית היין שם, תקבלו תשובה ברורה – פינוטאז'.
אבל חוץ מאשר סיפורי פילוסופיית יין, צריך גם קצת יין. אז טעמנו את שני היינות: המראווי הגיע לטעימה עם שני אחיו הבוגרים מבצירים קודמים; הביתוני הגיע לבד, פשוט לא נשאר יין מהבציר הקודם, שהיה הראשון שלו. שמחתי מאוד לראות איך חושבים אנשי היקב, עקומת הלמידה היא נהדרת, שני היינות הראו איכות גבוהה בד בבד עם דיוק מרשים.
רקנאטי, מראווי 2017
זהו הבציר הרביעי ליין המשמח הזה, שמרגיש מעין שילוב של שני הבצירים הקודמים, כלומר: ביטוי יפה של מאפייני הפרי מבציר 2016 יחד עם עידון ומורכבות של המאפיינים המינרליים בבציר 2015.
התוצאה היא שלמה, עגולה והרמונית, מלאה בניואנסים ריחניים ומושכים המתפתחים בכוס תוך כדי טעימה. פרי ירקרק יחד עם מליחות גירית קסומה, מבנה הדוק ומאופק, המשתלב באיזון רב בחמיצות חיננית ומעט טאנינים, המדגישים את רעננותו. הסיומת מינראלית, עגלגלה.
מחיר: 99 ₪
רקנאטי, ביתוני 2017
בציר שני ליין הייחודי והמסקרן ביותר המיוצר ביקב רקנאטי. הבציר הקודם הביא המון תשומת-לב ליינות היקב, הן מעיתונות היין בארץ והן מזו העולמית, אך כמות היין המועטה שיוצרה ממנו, לא אפשרה לנו ליהנות ממנו באמת. השנה יוצרו ממנו 4,000 בקבוקים, אמנם מעט, אבל עדיין כפול מאשר בבציר הקודם. והתוצאה מרשימה, בעיקר כאשר טועמים אותה ביחס לבציר 2016, שהיה בציר אופטימלי עבור הזנים האדומים.
היין עצמו רענן ואלגנטי, מרגיש כמו שילוב שלא מעולמנו החם. מן ססגוניות ארומטית המזכירה גאמה, דולצ'טו ובלאו פרנקיש, קריר, חינני, וכולו פרי צעיר בוסרי. דובדבנים ותותים עם פרחוניות, מעט ירקרקות ועשבי תיבול, מבנה טאני עדין ומעט בוסרי, המשתלב בצורה עדינה עם מינרליות סלעית של צור וגיר. יין דק ומלא חיים שכולו אומר רעננות.
מחיר: 99 ₪
לכל הכתבות
