חיליק גורפינקל
חמישה יקבים ישראליים הוזמנו על-ידי רוברט פרקר, מבקר היין המפורסם והמשפיע, ליומיים של תצוגת יכולת, לצד יקבים מהטובים בעולם. כבוד!
שאטו מוטון רוטשילד, שאטו לה פלאר-פטרוס, שמפניה פול רוז'ה, הוגל, שאפוטייה, דונהוף, פנפולד'ס, דומניקו קלריקו מפיימונטה, אנטינורי, קלאודי ביי מניו זילנד, וגה סיציליה, הרלן אסטייט. אם רשימת השמות הללו – כולם של יקבים מפורסמים מחו"ל – אומרת לכם משהו, אתם כנראה חובבי יין רציניים, וגם אמידים משהו. אגדות היין הנ"ל אמורות להעביר רטט בגבכם.
קלו דה גת, קסטל, פלם, צרעה, רקנאטי. את הרשימה הקצרה הזו אתם מזהים כנראה הרבה יותר בקלות. מדובר, כמובן, בכמה מהיקבים הטובים ביותר בישראל. האם יש משהו משותף בין שתי הרשימות? ובכן, מתברר שכן.
לפני כשבועיים התכנסו תחת קורת גג אחת כל אלה וגם רבים אחרים – נציגי כמעט מאתיים יקבים, שהציגו כמעט 600 יינות. כולם נענו להזמנתו של רוברט פרקר, מבקר היין המפורסם והמשפיע ביותר בעולם, ליומיים של תצוגת יכולת בגלריה סאצ'י הלונדונית הידועה. בעלי היקבים והייננים שלהם מזגו את מיטב היינות שלהם לקהל מקצועי, וגם פחות מקצועי. אלפי חובבי יין, המנויים על המגזין של פרקר, שילמו ממיטב כספם כדי לבוא ולטעום יינות שהוגדרו כ"אייקוניים", לא פחות, באירוע חגיגי בשם Matter of Taste – עניין של טעם.
כמה ימים אחרי הפגישה, ישבתי לשיחה קצרה עם ערן פיק, עם גיל שצברג ועם גולן פלם – יינני צרעה, רקנאטי ופלם, בהתאמה. אלינו הצטרפו גם אילנה בן-זקן, מנהלת היצוא ובעלים-שותפה של היקב (ובתו של אלי בן-זקן), וגלעד פלם, אחיו של גולן והאחראי על השיווק ועל היצוא ביקב פלם. אחר כך גם שוחחתי בטלפון עם גידי וייט, מנהל השיווק של קלו דה גת, ועם אלי בן-זקן.
במעט השורות שעוד נותרו לי כאן כדי לתמצת את המפגש המרתק, לא אצטט את הנוכחים אלא אספר שכולם ללא יוצא מן הכלל הדגישו כמובן את הכבוד הגדול שנפל בחלקם, את ההתרגשות לעמוד לצד אגדות יין בינלאומיות כשווה בין שווים, ומה שיותר מעניין – את ההזדמנות העסקית שאירוע כזה מייצר עבורם. חלקם סיפרו על הזמנות ממשיות שבוצעו בימים שלאחר האירוע.
כששאלתי אם אינם חוששים מ"פרקריזציה" של היינות שלהם ושל יצרנים אחרים (היו וישנם יקבים ישראליים נוספים, שזכו לציונים גבוהים אצל גורו היין השנוי במחלוקת הזה), קרי יצירת יינות עוצמתיים מאוד, אולי מדי, כדי להרשים ולשאת חן כבר מהלגימה הראשונה, אמרו חלקם ש"מה פתאום". אחרים הודו בהגינות שהרבה יותר קל למכור בארצות הברית יין עם ציון 92 מפרקר.
רקאנטי, קריניאן פרא 2011. איזה כיף לגלות מה שנתיים בבקבוק יכולות לעשות (כרגע משווק כבר בציר 2013). הפרא מהכרם הלא מושקה שמתחת למנזר דיר ראפאת נרגע, התרכך, והתחיל לדבר יפה. הוא עדיין רב עוז ועזוז, אבל עכשיו גם שופע קסם. 92 נקודות אצל פרקר. 150 שקלים, כשר
