זאת תערוכת היין החשובה בעולם, סוג של אולימפיאדת היינות. המבקרים הקשוחים של המגזין האמריקאי היוקרתי, "Wine Spectator", טועמים אלפי יינות מכל רחבי העולם, בוחרים את הטובים ביותר ומזמינים את בעלי היקבים למזוג אותם בעצמם בתערוכה מפוארת במנהטן. השנה דורגו שני יינות ישראלים ברשימת המצטיינים הנחשקת: הספיישל רזרב האדום 2014 של יקב רקנאטי וירדן קברנה סוביניון 2013 של יקב רמת הגולן. טל חוטינר ליווה מקרוב את ההצלחה הישראלית בניו־יורק.
כל מי שחיבק אל חיקו חבית או שתיים מלאות ביין, כל מי שחלץ באצבעותיו הרועדות פקק מבקבוק נדיר והחסיר פעימה נוכח המזל הטוב שנפל בחלקו — מכיר את אחד מאירועי היין היוקרתיים והנחשבים בעולם שנערך בכל שנה בסתיו הניו־יורקי המושלם. ואם אתם לא, אז זה הזמן להתוודע לתערוכת היין שמארגן המגזין "וויין ספקטייטור", הנחשב למגזין היין החשוב והמשפיע ביותר בעולם. וזה הולך ככה: עורכיו של המגזין, יחד עם מבקרי היין הקשוחים שלו, עוברים וטועמים בכל שנה ושנה ממיטב היינות בעולם ומדרגים אותם לפי דירוג מובנה שהם המציאו, כאשר ציון של 90 נקודות ומעלה נחשב לציון מעולה ודי נדיר.
היינות שמקבלים את הניקוד הנחשק הזה מוזמנים להיכנס להיכל התהילה של היין — התערוכה הנחשבת שנערכת מדי שנה בתפוח הגדול. השנה רק 269 יינות מכל רחבי העולם ומכל סוגי הסגנונות והשיטות קיבלו ציון של 90 ומעלה והוזמנו להשתתף בטעימת המבקרים המפורסמת שנמשכה יומיים בסוף אוקטובר, ובה מזג כל יקב רק יין אחד, אותו יין מצטיין שבו בחרו המבקרים. בין 269 היינות המצטיינים נבחרו גם שני יינות ישראלים של יקבי רקנאטי ורמת הגולן.
רקנאטי בעשירייה הראשונה
התמזל מזלי הטוב לענוב עניבה, לעטות חליפה ולהסתובב בין עמדות הטעימה שבתערוכה, אליה נסעתי כנציג התקשורת הישראלית. בינות הדוכנים אפשר היה לפגוש נציגים בכירים, ייננים מוכשרים או בעלי יקבים שהוזמנו לתערוכה כדי למזוג את יינותיהם בגאווה גדולה, והעניקו לכל דכפין הסברים למכביר על הנוזל המשובח, היקב, הטרואר ושאר ענייני שיכר.
בשני אולמות רחבי ידיים שהיו מלאים במיטב עיתונאי וחובבי היין העולמיים, הסתובבנו מאות אנשים בעיניים מנצנצות בין שמות עילאיים כמו שאטו מרגו, שאטו מוטון רוטשילד, שאטו לאפיט רוטשילד, לינץ' באג', הוט בריון המפורסמים מבורדו ועוד. משם המשכנו לאזור שבו רוכזו מיטב היינות של ארץ המגף — היינות מאזור מונטלצ'ינו בטוסקנה, בקבוקי ברולו וברברסקו מצטיינים, יינות סיציליה מצוינים, ומשם אל מיטב יינות ריוחה והדוארו, ויש להודות — גם די הרבה בקבוקים מצוינים מארצות־הברית, שמפניות מעולות כולל בצירים נדירים ואפילו פורט מבציר 1978 של יקב בשם קופקה, שהיה מרהיב. בקיצור — כל הטוב של עולם היין ביומיים של שיכרון חושים במנהטן.
ובין כל הדוכנים, ניצבו להם בגאון גם שני יקבים ישראליים שעוררו הרבה עניין בקרב קהל המבקרים והמשתתפים: יקב רקנאטי עם הספיישל רזרב האדום 2014 ויקב רמת הגולן עם ירדן קברנה סוביניון 2013.
תומס מת'יוס, מהעורכים הבכירים של "וויין ספקטייטור", הדגיש בבריף לעיתונאים ולאורחים שמבין 269 היינות שמוצגים באירוע הוא ממליץ על 10 יקבים שאותם צריך לטעום ואחריהם לעקוב, ואחד מהם היה יקב רקנאטי הישראלי. גם אחרי כל כך הרבה שנים שאני מסקר בהן את תחום היין, היה מרגש לראות פיגורה כמו איש העסקים לני רקנאטי, שהוא גם בעלי היקב, נמצא במעמד הזה ומקפיד למזוג בעצמו את היין שלו, שעליו קיבל מחמאות מהגורמים הנחשבים ביותר, תוך שהוא מעניק הסבר סבלני לכל שאלה או תהייה.
גם ויקטור שוינפלד, היינן הראשי של יקבי רמת הגולן, הרגיש כאן כמו דג במים וחזר והטעים עוד ועוד לקוחות בקברנה סוביניון 2013 של ירדן, כשלצידו הצטופף כדי למזוג גם יאיר שפירא, מנכ"ל היקב. השניים נראו נרגשים מאוד כאשר עוד ועוד מבאי התערוכה, משלל מדינות, הגיעו וסיפרו על יינות של יקב רמת הגולן שטעמו במקומות שונים בעולם.
מקל כשר בגלגלים
אני אמנם הסתובבתי לי בין עמדות הטעימה והיקבים השונים (ברור שניצלתי את ההזדמנות וטעמתי עוד ועוד יינות שבדרך כלל לא מזדמן לי לטעום), אבל ניצלתי גם את היותי משקיף מהצד ופשוט תפסתי זווית כדי לעמוד על תגובותיהם של הטועמים המומחים שלגמו את הספיישל רזרב האדום של רקנאטי 2014 או את הקברנה ירדן 2013, ולהתרשם מהבעות הפנים שלהם, שהעידו על הנאה משולבת בהפתעה. אם הייתי מדביק פסקול לסצנה הם בטח היו אומרים: "וואלה, זה יין ישראלי? כזה טוב?", כי הרי ידוע שכאשר נהנים מיין ומופתעים מהאיכות שלו, קצת קשה להסתיר את הבעת הפנים המופתעת (גם אם מנסים להסתיר אותה).
ומדוע ההפתעה מהיינות הישראליים? דומה כי חלק גדול מהפליאה שמביעים חובבי יין או מבקרי יין נוכח איכות היינות הישראליים נובעת קודם כל מכך שלא רבים מהם יודעים בכלל שישראל היא יצרנית יין. בנוסף, מי שכן מכירים יינות ישראליים, תקועים בעיקר על היינות הכשרים או יינות הקידוש שפוגשים במדפי הסופרמרקטים. בכלל, אחת הבעיות של היינות הישראליים מעבר לים היא המדפים הכשרים בחנויות היין — מעין אזור נפרד שבו מסודרים היינות הישראליים. אם בחנות יין מקצועית בניו־יורק לדוגמה היינות מסודרים על המדפים לפי חלוקה לזנים או לסגנונות, כאשר ניתן למצוא על אותו מדף יינות דומים מצרפת, איטליה, יוון או לבנון, הרי שאת היינות הישראליים לא תמצאו על המדף הרבגוני הזה, למרות שהם בסגנון זהה. איפה כן תמצאו אותם? על מדף נפרד יחד עם יינות כשרים ממדינות נוספות שמייצרות יין כשר כמו ארצות־הברית, צרפת, אוסטרליה ועוד. עד כדי כך שעל אותו מדף תפגשו גם יין ישראלי כשר איכותי שזכה לציונים מעולים, וגם יין קידוש אמריקאי שרק מלהסתכל עליו אני חוטף צרבת.
זו הסיבה שרוב חובבי היין בעולם, שאינם צורכים מזון כשר, לא מכירים את היינות הישראליים. הם פשוט לא מחפשים יין טוב על מדפי היינות הכשרים. התוצאה: פחות מדי פודי'ס נחשפים או טועמים את מה שיש לתעשיית היין הישראלית המתפתחת להציע. ולכן חשוב שיקבים ישראליים יעשו מאמץ ויציגו את התוצרת שלהם בכל פינה בעולם שבה נמצאים חובבי יין אמיתיים. היין שלנו הוא שגריר נפלא ומפתיע למדינת ישראל, רק צריך להזיז אותו קצת ממדף הקידוש והגפילטע פיש למקום שהוא רכש לעצמו בכבוד ובמאמץ רב.
